1872. 23 לספטמבר
נולד באצ'ד בהונגריה.
1890
התלמד ברוקחות בג'ונג'וש.
1895
קיבל תעודת רוקח מאוניברסיטת המדע בבודפשט.
1901
קנה את בית המרקחת "Sashoz"
1907
בקובניה בבודפשט הקים את החברת התרופות הראשונה בהונגריה.
1912
רשם פטנט של Kalmopyrin
1942
לקחו ממנו את המנכ"לות של החברה.
1944. 30 לדצמבר
נפטר בבודפשט.
רכישת חתולים לא הייתה רק יקרה אלא גם מעיקה
כדי לבצע הערכה אפקטיבית של תרופות נבנה ב-1917 בית חיות ובו חיו עשרות חיות. הבעיה היחידה הייתה הצורך באספקה מחודשת של חתולים, ולכן ריכטר נאלץ לקנות עוד מהם. השלט "אנחנו קונים חתולים" שנתלה על דלת המפעל התייחס רק לרכישת חתול מבעליו. אלא שהילדים בשכונה הביאו חתולים ללא הפסקה. כשהביאו אותם נשבעו שאלה הם החתולים שלהם אבל במהרה הגיעו נשים מבוגרות משום שחתוליהן היקרים נעלמו. אם כן, רכישת החתולים הייתה לא רק יקרה, אלא גם מטרד של ממש.
פעילות הצדקה שלו הייתה ידועה
במהלך מלחמת העולם השנייה גדעון ריכטר סייע בריפוי מטופלים באמצעות תרומת מספר רב של תרופות. לכן הוא הוכר על ידי הצלב האדום ועל ידי ארגוני צדקה בינלאומיים נוספים. ב-9 ביולי 1943 ביקר במפעל אנג'לו רוטה, שגריר הוותיקן. הארכיבישוף העביר את דברי התודה של האפיפיור לגדעון ריכטר על ההקרבה שלו בזמן המלחמה. האירוע תועד על קיר המפעל, על לוח שיש, אבל בהמשך סווג כ"ביטוי בלתי רצוי" ולכן נשבר.
הוא לא עזב את המפעל ואת המדינה
גדעון ריכטר יכול היה להימלט מהמדינה לאחר הכיבוש הגרמני. ביוני 1944 הוא קיבל מכתב ובו הזדמנות לקבל מפלט בטוח בשוויץ דרך הצלב האדום. הוא לא ניצל את ההזדמנות הזו: הוא לא עזב את המפעל או את המדינה. הוא האמין שלא ייפגע משום שהקדיש את חייו לריפוי מטופלים. בחודשים האחרונים של 1944 נודע לאיסטבן וינקלר, מנהל חברת בת מקסיקנית, שריכטר היה עדיין בבודפשט. הוא שלח 35,000 פרנק עבורו כדי שיוכל לעבור לג'נבה ולקבל את המסמכים וההיתרים הדרושים לצורך מפלט בטוח. זה כבר היה מאוחר מדי.
למותם המוקדם של הוריו היה תפקיד בבחירת הקריירה שלו
גדעון ריכטר גדל במשפחה אנגל בג'נג'ש. לאחר שנולד התייתם מהוריו. אמו נפטרה ממחלה לאחר הלידה; אביו נפטר מכולרה שנה מאוחר יותר. כתלמיד בבית הספר התיכון הפרנציסקני בעיר הוא ביקר בספריה, שם קיבל גישה למבחר עשיר של ספרים בתחומי הרפואה והרוקחות, מפרסומים עדכניים ועד לעתיקים ביותר. סביבה זו ומותם המוקדם של הוריו הם שהובילו אותו לחפש ריפוי למחלות, מה שהגדיר את הקריירה שלו.
הוא היה הראשון שקיבל את תואר
מדי שנה מאז 2010 איגוד המנהלים הלאומי זוכר את המנהיגים העסקיים ואת אנשי העסקים שהותירו חותם היסטורי, אלה שפעילותם והשפעתם הסוציו-אקונומית עדיין מורגשת עד היום. גדעון ריכטר היה הראשון זכה בתואר איש העסקים ההיסטורי של השנה. חברי האיגוד זכרו את חשיבות דמותו במפגש המדעי "המסר ההיסטורי של גדעון ריכטר: חדשנות". "הוא היה שחקן חדש שהאמין בכוחה של העבודה, במחקר בלתי פוסק, בפיתוח ובחדשנות, וגם בתחרות הוגנת ומעל הכל הוא האמין בכוחה של הרוח ההונגרית."
(5)
1872.9.23 – 1944.12.30